קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה ז
ב' שערות שצמחו אחד שחורה ואחד לבנה או צהובה אחד ארוכה ואחד קצרה אין מצילות כדתנן התם אחד צהובה ואחד שחורה אחד צהובה ואחד לבנה אינן מצילות ופי' הר"ש ז"ל כגון להציל מן הפסיון דסד"א כיון דשער אחד צהוב בפני עצמו ואינו סימן טומאה יצטרף עם השחור להציל מן הפסיון קמ"ל דשחור הוא דמציל ולא צהוב ומדברי הרב ז""ל נראה דשער לבן אינו כשחור להציל שכת' א' שחורה ואחד לבנה או צהובה אינן מצילות ובמתניתין תנן אחד צהובה ואחד שחורה אחד צהובה ואחד לבנה אין מצילות דמשמע דלבנה בהדי שחורה מצלת דדוקא בהדי צהובה הוא דאינה מצלת ובהדיא תניא בת"כ אין לי אלא שחור מנין לרבות הירוק והאדום והלבן ת"ל ושער והר"ש ז"ל נמי מייתי לה להא ברייתא ונראה דלדעת הרב ז"ל לא גרסינן בה לבן אלא ירוק ואדום ואגב שטפא דתניא גבי שער צהוב ולא שחור ולא ירוק ואדום ולא לבן תנו בה נמי לבן אבל לבן אינו סימן טומאה ולא סימן טהרה בנתקים לדעת הרב ז"ל דכיון דשער לבן הוי סימן טומאה בבהרת ממעטי' ליה דלא להוי סימן טומאה בנתק מדכתיב צהוב אבל לא מרבינן ליה שיציל כשחור הואיל ומטמא בבהרת ובסמ"ג נמי הביא ברייתא זו ולא הזכיר בה לבן משמע דלבן אינו סימן טומאה ולא סימן טהרה כדעת הרב ז"ל ובמתניתין נמי נראה דגריס אחד שחורה ואחד צהובה או לבנה דמשמע דלבנה אינה מצטרפת להציל וכן כתב בפי' המשנה וב' שחורות אם האחד לבנה או צהובה ואחרת שחורה אינן מצילין ע"כ. נתק שהוחלט בשער צהוב או בפשיון ונולד בו שחור וטיהר אף ע"פ שחזר והלך שער השחור טהור עד שנולד בו שער צהוב אחר או פסיון אחר כדתנן התם לת"ק דרבי שמעון בן יהודה ור' שמעון וטעמא דכתיב נרפא הנתק טהור הוא וטהרו כיון שנרפא בסימן טהרה טהור אף על פי שסימני טומאה עדין במקומם.