קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה ב
הנתקים מטמאים בשני סימנים בשער צהוב דק ובפשיון שער צהוב דק כתיב בקרא ובו שער צהוב דק וטמא אותו וגו' וכתיב והנה לא פשה הנגע בעור וגו' וטהר אותו הכהן ויש בו הסגר שתי שבועות כדכתיב בקרא הסגר שתי שבועות והסגיר והסגיר ושער צהוב היינו שתי שערות ולא יותר דשער לשון רבים כדאמ' לעיל ומיעוט רבים שנים כדתניא בתורת כהנים וצהוב ולא ירוק ולא אדום ולא שחור ולא לבן אוציא את כולם ולא את הלבן שהוא סימן טומאה בבהרת תלמוד לומר צהוב ולא לבן ודומה לתבנית הזהב ואין שער צהוב סימן טומאה אם יש בנתק שער שחור ג"כ כדכתי' ובו שער צהוב דק וטמא אותו יחליט וגו' וכתיב בתריה ושער שחור אין בו והסגיר דבשאין בו לא זה ולא זה יסגיר דאם יש לו שער צהוב הא כתיב וטמא ואם אחר הסגר נולד שער צהוב או פשה יחליט כדכתיב וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב משמע דאם פשה או נולד שער צהוב יחליט ואם אחר הסגר נולדו בו שתי שערות שחורות יפטור אותו כדכתיב ואם בעיניו עמד הנתק וגו' ושער שחור צמח בו נרפא הנתק מנין אפילו שער אדום וירוק שאינו צהוב ת"ל ושער דגורעין שחור ודורשי' ושער אין דמשמע כל שיער דאפילו ירוק דצהוב דומה לתבנית זהב צהוב כמו זהוב. לא פשה ולא נולד בו שער צהוב שהן סימן טומאה ולא שער שחור שהוא סימן טהרה יגלח סביבות הנתק כדכתיב והתגלח דהיינו בסביבות הנתק דאלו במקום הנתק ליכא שער לגלח וכדתנן פרק עשירי כיצד מגלחין את הנתק היה מגלח חוצה לו וכו' אזהרה שלא לגלח הנתק דכתיב ואת הנתק לא יגלח ודרשינן בת"כ וכי מה יש בו לגלח והרי ניתק השער כדמשמע לישנא דנתק וכתיב נמי לא היה בו שער צהוב ושחור נמי כתיב ושער שחור אין בו ואדום וירוק מרבינן להו לעיל דהוו כשחור ואם כן מה שער יש בו לגלח ולבן נמי אף על גב דאינו לא סימן טומאה ולא סימן טהרה לפי דעת הרב ז"ל כדמשמע לקמן אפילו הכי לא מצי גילוח אלבן כיון שאינו מעלה ואינו מוריד בנתק אלא ע"כ האי גילוח הוא סמוך לנתק לא יגלח אלא מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לנתק כדי שיהא ניכר אם פשה שאם יפשה יעבור השערות ויצא למקום הגילוח והיינו דמתרגמינן ויגלח סחרני נתקא ודעם נתקא לא יגלח דמגלח סביב לנתק ומשייר סביב שתי שערות מכל רוח דמוקף הנתק שערות כעטרה ומסגירו שבוע שנית ואחר הסגר אם פשה או נולד שער צהוב יחליט כדכתיב בהסגר שני והנה לא פשה הנתק בעור וטהר ואם פשה יפשה וגו' לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא דמשמע דכשפשה אין צריך לראות אם נולד בו שער צהוב והוא טמא וכן בשער צהוב טמא ואם לא נולד בו כלום יפטור אותו שאין הסגר יותר מב' שבועות כדכתיב בתר הסגר שני והנה לא פשה הנתק וגו' וטהר אותו הכהן ואם אחר שפטרו נולד בו שער צהוב או פשה יחליט כדכתיב ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו וראהו הכהן וגו' טמא הוא ודרשינן בת"כ אין לי אלא לאחר הפיטור בסוף שבוע ראשון ושני מנין תלמוד לומר פשה יפשה ומנין לשער צהוב שחוזר אחר הפיטור יהא טמא ת"ל לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא משמע דאם לא פשה יבקר לשער הצהוב ויטמא והכא לאחר הפיטור מיירי כדכתיב האי קרא בתר קרא דאחרי טהרתו ומנין לשער הצהוב שיטמא בלא פשיון ולפשיון שיטמא בלא שער צהוב ת"ל לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא דמשמע אם פשה טמא בפשיון ולא יבקר לשער הצהוב דאפילו ליכא שער צהוב טמא כיון דפשה ומשמע נמי לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא כלו' בשיש שער צהוב לא יבקר לפשיון אי איתא אי לאו דטמא הוא בלא פשיון כיון דאית ביה צהוב. כיצד מגלחין את הנתק מגלח חוצה כדאיתא וכדתנן במתניתין ותגלחתו כשרה בכל אדם כדתניא בת"כ והתגלח בכל אדם דלא בעי תער וכהן בגילוח ובכל דבר בין בתער בין במספרים דלא בעי תער וכהן כתגלחת אחרונה דמצורע דבעי תער וכהן כדילפינן התם ואפילו היה נזיר הרי זה מגלח דתניא בת"כ לפי שנאמר תער לא יעבור על ראשו יכול אף על פי שהוא מנוגע ת"ל והתגלח אף על פי שהוא נזיר הסגירו ולא גלחו הרי זה מוסגר.