קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה ב
הראש והזקן שנשר כל שערן והשחין והמכוה שהעלו צרבת כדתנן בהאי מתניתין הרי אלו מיטמאין בנגעים בד' מראות דהוו בעור הבשר כדאיתא לעיל וכן הקמטין שנתפשטו תניא בתוספתא דהוי בעור הבשר לכל דבר ואין מצטרפין בנגעים ראש וזקן כשלא נקרחו לעור הבשר ולא עור הבשר לראש ולזקן ולא זה לזה דכתיב בראש או בזקן לחלק ביניהם שלא יצטרפו דראש וזקן נידונים בנתקין ועור הבשר בד' מראות ואין פושין זה לזה כיון שאינם שוין ואין מטמאין משום מחיה דנתקים מיטמין בשער צהוב ופסיון ושחין ומכוה בשער לבן ופסיון לחוד כדאמרינן לעיל אבל מעכבין את ההופך כולו לבן דכיון דראש וזקן ושחין ומכוה מיטמא בנגעים כל חד כדיניה מעכב את ההופך כולו לבן כדכתיב וכסתה הצרעת את כל עור הנגע עור הראוי לקבל הנגע והני ראויים לקבל נגע כל חד כדיני' כדאמ'.