קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ד
המחיה סימן טומאה לעולם בין קדמה בהרת למחיה או איפכא וכדתנן פ"ד יש במחיה מה שאין בשער לבן שהיא מטמאה הפוכה ושלא הפוכה כלומר בין שבהרת קדמה לה או שקדמה היא את הבהרת כדדרשינן בת"כ מדכתיב גבי מחיה צרעת נושנת היא נושנת מלמד שמטמא שלא הפוכה שהיתה שם קודם הבהרת ולא תלמוד משער לבן שאינו מטמא אלא הפוך ומדכתיב היא מלמד שמטמאה נמי הפוכה דאף על גב דמדינא דשער לבן מטמא הפוך ואינו מטמא שלא הפוך הוה ילפינן למחיה דתטמא הפוכה משום דאיכא למיפרך מה לשיער לבן שכן מטמא מפוזר ושאינו מבוצר מה שאין כן במחיה משום הכי איצטריך היא ללמד שמטמא' נמי הפוכה זה שנאמר בתורה והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת אינו צריך לשניהן שער לבן ומחיה דהא כתיב לעיל ושער בנגע הפך לבן וגו' צרעת הוא וא"כ מחיה נמי הוי סימן טומאה בפני עצמו ולא סמכם הכתוב אלא ליתן שיעור למחיה כדי לקבל שתי שערות מכל צד כדילפינן לעיל.