קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יז · הלכה ו
חבית שהיא יושבת על שוליה וכזית מן המת נתון בתוכה או תחתיה כנגד אויר פיה ולא כנגד דופנותיה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והחבית טמאה שהרי הטומאה בוקעת מתחתיה ונטמא אוירא וכדתנן במתני' פרק ט' והחבית טמאה וכתב הר"ש ז"ל לא שתהא החבית עצמה טמאה דע"כ מתניתין בחבית שאינה מקבלת טומאה כדמוכח בסיפא דקתני בד"א בחבית טהורה אלא כלומר אף שבתוך החבית כנגד הטומאה טמאין משום דסתם חבית פיה רחב כשיעור קרקרותיה ע"כ והרב ז"ל גם כן כתב בפי' המשנה וז"ל וזו החבית כבר נטמא אותה בזה המין מן הטומאה אשר יטמא כל מה שיהיה נכחי אליו עכ"ל נראה כי החבית טמאה ר"ל מה שבתוך החבית נכח הטומאה היתה הטומאה תחת עובי דופנה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והחבית טהורה היינו מה שבתוך החבית אפילו כנגד הזוית דדופני החבית בולטין כמין בטן כן כתב הר"ש ז"ל אבל הרב ז"ל כתב היתה הטומאה תחת עובי דפנה משמע דאינו נגד אוירה כלל שדופן החבית שוה בלי בליטה וכמו שכתב ולמה החבית טהורה שהרי אין הטומאה בוקעת אוירה לה ואין כלי חרס מטמא אלא מאוירו. היתה הטומאה מקצתה תחת עובי דפנה ומקצתה תחת אוירה טומאה בוקעת ואם יש בדפנות פותח טפח כולה טמאה וכנגד פיה טהור וכדתנן במתני' וכתב הרב ז"ל טעמא שהרי הטומאה פשטה בדפנות בלבד כיון שיש בעובי הדפנות פותח טפח והר"ש ז"ל כתב אם יש בדפנות פותח טפח שבטן החבית בולט כל כך לחוץ שיש שם במקום אחד מדפיה של חבית טפח על טפח על רום טפח הכל טמא שהאהל מביא את הטומאה בכל החבית חוץ מכנגד פיה שאין שם אהל ומשום הכי כנגד פיה טהורה ואם לאו שאין שם טפח טומאה בוקעה ואין טמא אלא כנגד הזית בד"א בחבית טהורה כתב הר"ש ז"ל ע"כ האי בחבית טהורה דתנן היינו דלאו בת קבולי טומאה הוא בחבית של שייטין דתנן פ' ב' דכלים דאי בת קבולי טומאה היא מאי נפקא לן מינה במה שהיתה טהורה כיון דהשתא מיהא נטמאה אבל אם היתה בת קבול טומאה או גבוהה טפח מן הארץ או מכוסה או כפוי' והיתה טומאה תחתיה או תוכה או על גבה הכל טמא כדתנן במתני'. היתה מוקפת צמיד פתיל ונתונה על גבי המת אוכלים ומשקין שבתוכה טהורין משום דניצולין בצמיד פתיל כדכתיב וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל וגו' הא יש צמיד פתיל עליו מציל והכלים שעל גבה טמאים וכדתניא בתוס' גבי דיני חבית. חביות שהן יושבות על שוליהן או מוטות ונוגעות זו בזו ברוחב טפח טומאה אחת מהן בוקעת מפני שהיא רצוצה כדתנן פרק ט"ו וכתב הר"ש ז"ל ואפילו כנגד הטומאה אלא מה שחוץ לחביות משום שאין כלי מציל אלא עם דפנות אהלים אבל מה שבתוכו טהור כיון דאין כלי חרס מיטמא מגבו בעלמא שבתוכו מציל דחביות אלא באויר הן עומדות ולא בבית והשתא הא דקתני טומאה בוקעת ועולה לצדדין הוי המוטות על צדיהן בוקעת ועולה דוקא במה שלא כנגד הטומאה טהור אבל ביושבות על שוליהן דקדרה עצמה נטמאת כדפי' פרק כוורת הרי היא כמאן דליתיה ואינה סותמת את החלל ואותה חבית שעל גבה מאהילה ומביאה את הטומאה לכל שתחתיה ובוקעת ועולה כנגדה עד לרקיע ע"כ. בד"א בטהורות אבל אם היו טמאות או גבוהות מעל הארץ טפח תחת כולן טמא כדתנן התם משום דנוגעות זו בזו בפותח טפח והרי הן טמאות דאין חוצצות למה שבתוכן או הן גבוהות טפח ונעשה אהל אחד כל מה שתחתיהן במה שנגועה זו בזו בפותח טפח: