קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה ה
קבר הנמצא מותר לפנותו ואם פנהו מקומו טמא וכו' פרק נגמר הדין תא שמע נמצאת אתה אומר ג' קברות הן חלוקין בהלכותיהן קבר הנמצא קבר הידוע קבר המזיק לרבים קבר הנמצא וכגון שהוא חדש ויודע בעל השדה שלא צוה לעולם לקוברו שם ובגזילה נקבר לשם מותר לפנותו שלא קנה את מקומו פנהו מקומו טהור שאף על פי שגזרו טומאה על הקברות ואף על פי שנטלו משם לא גזרו על זה ובהנאה נמי מותר ואף על גב דאיסורא דאוריתא הוא דאין תורת קבר עליו קבר הידוע שנקבר שם מדעת בעל השדה אסור לפנותו פנהו מקומו טמא גזירה רבנן היא שגזרו טומא' עולמית על הקבר כדי שלא יפנהו ואסור בהנאה וקבר המזיק את הרבים שקבור במקום הילוך הרבים ומיטמאין באהלו מותר לפנותו מפני נזקן של רבים פנהו מקומו טהור דלא גזור עליה מפני הנזק ומיהו אסור בהנאה דאיסורא דאוריתא הוא ולא פקעה כך פרש"י ז"ל בריתא זו ומוקי לה תלמודא דהאי דאסור בהנאה בקבר בנין הוא דאסיר מן התורה דמת וכל הנקבר בו איסורי הנאה נינהו דגמר שם שם מעגלה ערופה אבל אי לאו קבר בנין הוא לא מיתסרא דקרקע עולם אינה נאסרת דכתיב וישלך את עפרה אל קבר בני העם מקיש קבר לע"ז מה עבוד' זרה במחובר לא מתסרא אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם הכי נמי קבר במחובר לא מיתסר והרב ז"ל כתב בקבר הנמצא וקבר המזיק דמקומם טמא ואסור בהנאה ואין הפרש ביניהם אלא שקבר נמצא מותר לפנותו ואינו חובה וקבר המזיק חובה לפנותו מפני נזק הרבים ובקבר הידוע כתב דמקומו טהור ומותר בהנאה וכן שנויה בריתא זו בירושלמי דסוף נזיר כגרסת הרב ז"ל ובתוספת' פרק י"ז דאהלות גרסה אחרת קבר הנמצא מפנין אותו ומקומו טהור ואסור בהנאה כהראב"ד ז"ל ובקבר הידוע קתני ומותר בהנאה ובקבר המזיק טמא ואסור בהנאה הפך מה שכתב הראב"ד ז"ל ואיפשר שמצא הוא בתוספתא כמו שכתב.