קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה ב
המת בתוך הבית ובו פתחים הרבה נעולים כולם טמאים נפתח אחד מהם או חשב להוציאו באחד מהם אפילו שחשב אחר שמת המת אפילו חשב על חלון שהיא ד' טפחים הציל על כל הפתחים חוץ מאותה שפתח או שחשב עליה כדתנן במתני' דאהלות פ"ח כב"ה דאמרי אף על פי שחשב משמת ואפילו בחלון ד' כדתנן במתניתין דהא דתנן בתוספתא דנפתחו חלונות אינם מצילות על הפתחים היינו משום דאין דרך להוציאו דרך חלונות בסתמא אבל אם חשב להוציאו דרך החלון שיש בה ד' הציל על כל הפתחים ומדמחשבה מפקא מידי טומאת פתחים נר' דטומאתן לא הוי אלא מדרבנן ובפ' הדר מייתי תלמודא הא מתני' דמת בתוך הבית ובו פתחים הרבה נעולים וכו' וכתב רש"י ז"ל על פתח שעתיד לצאת בו טמא מיד טעמא ליכא אלא הלכות טומאה הכי גמירי להו וכן אם התחיל לחתור פתח משיחתור ד' הציל על כל הפתחים היה סתום באבנים אחד מן הפתחים והתחיל לפותחו להוציא משם המת משהתחיל הציל על כל הפתחים כבית הלל דאמרו התם כשיתחיל ומודים בפותח בתחלה עד שיפתח בארבעה. היו בו חלונות הרבה כולן מגופות טהורות נפתחו טמאות ולא הצילו על הפתחים כדתניא בתוספתא והיינו משום דאין דרך להוציאו דרך חלונות אבל חשב להוציאו דרך החלון הציל על הפתחים כדא' לעיל. פתח קטן בתוך פתח גדול המאהיל ע"ג שניהם טמא חשב להוציאו בקטן טיהר את הגדול שם בתוספת' וכן אם היו שניהם מתאימים כגון שיש לו שני דלתות אחד מימין ואחד משמאל כדתניא בתוספתא. חשב להוציאו בפתח צפוני ואח"כ אמרו אחיו שלא יוציאוהו אלא בדרומי טיהר את הצפוני ובלבד שלא יערי' כדאי' בהאי תוספתא.