אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ב · הלכה טו

הלכה יב

הקבר כל זמן שהטומאה בתוכו מטמא במגע ובאהל כמת שלם כדתניא פכ"ג או בקבר זה קבר סתום דאמר מר טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ונעשה קבר כגופו של מת והמהלך עליו אף על פי שאין נוגע אלא מאהיל לטמא ובתוספות כתבו קבר סתום בשאין בו פותח טפח איירי דאי הויא טומאה רצוצה אינו מטמא אלא מה שכנגד גופו של מת והכא איירי בהקבר עצמו מטמא אפילו שלא כנגד המת והכי איתא בספרי בקבר זה קבר סתום שמטמא כל צדדין אפילו ריק שבו כיון שיש פותח טפח בין המת לקבר שעליו טומאה בוקעת ועולה מכל הקבר ועל כרחך מיירי בטומאת אהל מדכתיב ברישיה דקרא וכל אשר יגע על פני השדה וכו' דהיינו שהוא מאהיל על פני המת המוטל בשדה מדלא כתיב יגע על פני המת בשדה והדר כתיב ועל הנוגע בעצם וגו' או בקבר ואמר ר"ל זה קבר שלפני הדבור כלומר שהגוים מטמאים במגע אף על פי שאין מטמאים באהל כדתניא קבר הגוים אין מטמא באהל אלא בנגיעה וכל שהיה קודם מתן תורה בין גוים בין ישראל הוו בני נח וקברי הגוים לאחר הדיבור כקודם הדיבור שאין מטמאין באהל לפי שלא ניתן להם תורה. ואחד הנוגע בגגו של קבר או בכותליו וכדתנן פרק ז' דאהלות נפש אטומה הנוגע בה מן הצדדין טהור ואם היה מקום הטומאה טפח על רום טפח הנוגע בה מכל מקום טמאה מפני שהיא כקבר סתום והוא מטמא כל סביביו כיון שהוא בנוי וסתום. אבל המעמיד כלים או אבנים בצידי המת וכסה עליו מלמעלה בכלים או באבנים והם גולל ודופק מטמאין במגע ובאהל כקבר מדברי סופרים ואינן מטמאין במשא ובפרק העור והרוטב גולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא וכתבו בתוספות למ"ד בפרק המקשה דגולל ודופק הוי הלכתא איכא למימר דהכי גמירי לה דמטמא במגע ובאהל ולא במשא אלא למאן דמייתי לה מעל פני השדה קשה מנ"ל ונראה משום דההוא קרא דכל אשר יגע על פני השדה מוקמי' בנזיר באהל ובמגע נמי מטמא משום דאפקיה בלשון נגיעה ובמשא לא מצינן שיטמא ע"כ וכיון שאין מטמא במשא אם גרר הגולל וכו' הרי זה טהור ודופק דופקין טהורים כדתנן פרק שני דאהלות דדוקא דופק הסומך עליו הגולל הוא דילפינן ולא דופק דופקין.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה