אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

האבר והבשר המדולדלים באדם אף ע"פ שאינם ראויים לחזור ולחיות טהורים שם פרק העור במשנה וטעמא דטהורים דכי ימות כתיב מה האדם הבשר טהור האבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר מן המת שם במשנה דברי ר"מ ור"ש מטהר וטעמא דר"מ דמיתה עושה ניפול ובשר הפורש מן החי טהור ואבר מן החי טמא כדילפינן לעיל ובפ' כ"ג אמרינן או במת זה אבר הנדלדל מן המת ובגמרא מאי איכא בין אבר מן החי לאבר מן המת כזית בשר ועצם כשעורה הפורש מאבר מן החי איכא בינייהו כדתנן בעדיות דר' נחוניא ור' יהושע מטהרין בשר הפורש מן החי ור' אליעזר ור' יהושע מטהרין עצם כשעורה הפורש מן החי ואמרו לו לר' יהושע מה ראית לטהר בשניהם והא שניהם במת טמאים אמר להם לא אם אמרתם במת שהרי יש בו רובע הקב ורקב דרובע הקב עצמות מת מטמא באהל ורוב בנינו ורוב מנינו ומלא תרווד רקב תאמרו בחי שאין בו רוב ורובע ורקב וכו'. איברים אין להם שיעור כדתנן במתני' דפ"ק דאהלות דאפילו פחות מכזית מן המת ופחות מכזית מן הנבלה ופחות מכעדשה מן השרץ מטמאין טומאתן ומיירי בין באבר מן החי בין באבר מן המת אמרו חכמים בהאי משנה רמ"ח איברים באדם שלשים בפסת הרגל ששה בכל אצבע וכו' כל א' מטמא במגע ובמשא ובאהל אימתי בזמן שיש עליהם בשר כראוי דהוא שיעור להעלות ארוכה כדאמר לעיל כל אחד ואחד מהן בשר וגידין ועצמות כדמני להו במתני' ואין השנים מן המנין ובאשה רנ"א כדאמר' פ' מומין אלו בבכורות מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששילקו זונה אחת שנתחייבה מיתה למלך ומצאו בה רנ"ב אמר להם ר' ישמעאל שמא באשה בדקתם שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות דתניא רבי אליעזר אומר כשם שצירים לבית צירים לאשה דכתיב ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה רבי יהושע אומר כשם שדלתות לבית כך דלתות לאשה דכתיב כי לא סגר דלתי בטני רבי עקיבא אומר כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה דכתיב ויפתח את רחמה ולר' עקיב' קשיא תלמידי דרבי ישמעאל דלא מצאו אלא רנ"ב דילמ' איידי דזוטר המפתח איתמוחי אתמח בשליקה ונראה דדלתות וצירים חשיבי כחד חד ומפתח בחד ה"ל ג' יתרים באשה שהם רנ"א כמו שכתב הרב ז"ל ותלמידי רבי ישמעאל משום בדיקה יתירא חשיבי להו בתרי תרי ואמרינן התם אמר רבא וכולן אין מטמאין באהל כיון שאינם באיש דכתיב אדם כי ימות באהל דבר השוה לכל אדם ותנא נמי התם יתרת שיש בה עצם ואין בה צפורן מטמא במגע ובמשא ובאהל וא"ר יוחנן ובנספרת על גב היד שעומדת בשורתן וכן אמר רבינו הגדול דהיינו רב דמטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל ואמר רבי יוחנן בשאינה נספרת על גב היד ואמרי' מה נפשך אי אבר הוא באהל נמי תטמא אע"ג דאינה נספרת ואי לאו אבר הוא במגע ובמשא נמי לא ליטמא אמרי משום עצם כשעורה נגעו בה אי נגע בעצם ואי איכא כזית בשר באהל נמי מטמא דהא איכא כזית בשר המת אפילו אין בה עצם וצפורן ואינה נספרת אבל אם היא נספרת על גב היד ויש בה עצם אף על גב דאין בה צפורן קחשיב אבר ומטמא באהל אף על גב דליכא כזית בשר ועולה למנין קנ"ה שהוא רוב איברים כדתניא התם ואיכא אוקמתא אחריתא לרב פפא דאמר דמדרבנן היא טומאה שאינה נספרת על גב היד אטו אותה שנספרת ע"ג היד וכמו שכתב הרב ז"ל ובפרק בא סימן משמ' דהוי דאורי' כאוקמתא קמית'.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה