אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ב · הלכה א

פרק ב

הנפל אף על פי שעדין לא נתקשרו איבריו בגידין מטמא במגע ובמשא ובאהל כאדם גדול שמת דכתיב הנוגע במת לכל נפש אדם דתנן פ"ב דאהלות אלו מטמאין באהל המת וכזית מן המת וגבי נזיר דמיטמא נמי תנן הכי ופרכי' על כזית מן המת מיטמא על כולו לא כ"ש וא"ר יוחנן לא נצרכה אלא לנפל שלא נתקשרו איבריו בגידים ואין בו כזית בשר ואבר מאותו נפל אינו מטמא באהל כיון שאין גידים דלא מיקרי אבר אלא עצם ובשר וגידין ועל הכל מגלח הנזיר אף על פי שאין לו גידים עדין ובפרק בהמה המקשה אמרינן ור' עקיבא עובר במעי אשה דטמא מדאוריתא מנ"ל א"ר אושעיא אמר קרא כל הנוגע במת בנפש אי זהו מת שבנפש אדם שהוא בתוך נפש אחרת הוי אומר זה עובר שבמעי אשה ואפילו לרבי ישמעאל דאמר דאינו מטמא משום דכתיב על פני השדה דמשמע גלוי וזה טמון במעי אמו כשיצא טמא אפילו לא נתקשרו איבריו בגידין עובר מיקרי והוי טמא וכל שלא יצא אינו מטמא אלא מדרבנן דהוי מגע בית הסתרים וכמו שכתב הרב ז"ל סוף הלכות אלו. וכן כזית מן בשר המת בין לח בין יבש כחרש כדתנן פרק דם הנדה ובשר המת מטמאין לחים ומטמאים יבשים ובגמרא מנ"ל אמר קרא לכל טומאתו לכל טומאות הפורשות ממנו ל"ש לח ול"ש יבש רבי יוחנן אמר או בעצם אדם או בקבר אדם דומיא דעצם מה עצם יבש אף בשר אדם יבש מאי בינייהו איכא בינייהו דמיפרך איפרוכי שיבש יותר מדאי לרבי יוחנן טהור דדומיא דעצם בעי דלא מיפרך ולכך כתב הרב ז"ל כחרש דהוו כעצם דלא מיפרך וכזית מן המת דמטמא כמת שלם נפקא לן בספרי זוטא מדכתיב במת וכזית מן המת הוי תחלת יצירתו של אדם ולכך מטמא כמת במגע ובמשא ובאהל. והנצל כבשרו מטמא בכזית והוא בשר שנימוח ונעשה כלחה סרוחה קרושה כדתנן פ"ק דאהלות ופרק כ"ג והוי כזית בשר דמטמא כמת משום דתחלת ברייתו בכזית וכולהו שיעורין נמי הוו הלכה למשה מסיני.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה