קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ז
מסיט בכלל נושא הוא וכל שמטמא במשאו מטמא בהסיטו פ' בתרא דזבין תנן א' הנוגע וא' המסיט רבי אליעזר אומר אף הנושא ובפרק העור והרוטב פרכינן אטו נושא לאו מסיט הוא אלא לאו הכי קאמר אחד הנוגע ואחד המסיט בלא נשא כלום בשני חצאי זתים אף על פי שאינן מחוברין יחד מטמא בהיסט אף על פי שאין מטמא בנגיעה דשתי נגיעות אין מצטרפות משמע דמסיט לחודיה הוי כנושא וילפינן ליה גבי אדם דכתיב וכל אשר יגע בו הזב יטמא אי משום מגע הא כתיב והנוגע בבשר הזב אלא להביא מגעו שהוא ככולו ואפילו מאחריו כדכתיב בו ואי זה זה היסט וכן גבי כלי חרס ואוכלין ומשקין ילפינן בת"כ מקראי דמטמאי בהיסט בפרשת זבין ובמסכת זבין פרק בתרא תנן הזב בכף מאזנים ואוכלין ומשקין בכף שניה כרע הזב טמאים משום היסט ומייתי לה פרק ר' עקיבא וזה וכל כיוצא בו טמא משום היסט וגבי טומאת מת ילפינן בק"ו מנבלה דמת מטמא בהיסט כדתני בסיפרי פרשת חוקת והיסט בנבלה הוי בכלל נושא כדאיתא התם והיינו כשמסיט הטומאה אבל טומאה מסיטה אותו אינו טמא אלא בזב. הנושא בתוך בית הסתרים נטמא שאף על פי שאין הנגיעה שם נגיעה כדאמרינן לעיל הנושא שם נושא הוא כרבא דאמר בהני תרי בעיי דמייתי' פרק יוצא דופן כדאמרינן לעיל דנהי דבמגע לא מטמא דהוי בבית הסתרים במשא מיהא מטמא שהרי נושא את הנבלה אבל נבלע בתוך מעיו אין שם אלא נוגע ולא נושא דדוקא בכזית נבלה באותו מקום או לתוך פיו הוא דאמרינן דטומאת סתרים הויא ולא טומאת בלועה אבל בתוך מעיו אפילו לרבא הויא בלועה והרי היא כמי שאינה ואין בה לא מגע ולא משא ואם טבל על טומאת בית הסתרים בהיותו בתוך מעיו טהור כטומאת נבלת עוף טהור שאינה מטמאה אלא בבית הבליעה ואפילו הכי אית לה טהרה כטומאת נבלה דכתיב בה ורחץ במים וגו' מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה דעדין היא במעיו ולא נתעכלה וקמטהר לה קרא בהערב שמש ש"מ בליעה מעכלתה מלטמא בר"פ בהמה המקשה.