קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ט · הלכה ב
רוטב וגריסין וחלב שקרשו הוו כאוכלין במחשבה היה בהן משקה טופח הוו כמשקה והוו תחלה לטומאה ויטמאו כשהן משקין נקפאו הוו שניים כאוכל שניטמא נימוחו והיו יותר מכביצה טמאין שכיון שיצאת טפה ראשונה נטמאת בכביצה שנשאר באוכל ואותה טפה תטמא שאר הטפות וכדתנן ריש פ"ג דטהרות אבל כביצה מכוון טפה ראשונה שנימוחה לא נטמאה דמכי יצאת אימעיט מכביצה לא מטמאה אפילו מדרבנן דמדאוריתא אין אוכל מטמא אוכל כדאמרינן לעיל והא דטהור כביצה מכוון היינו דלא הוו ראשון כמשקין אבל טומאת אוכל שני בעלמא אכתי הויא דלהיכן הלכה כדפי' הר"ש ז"ל עלה דמתניתין וכן טמא מת שסחט זתים וענבים שהוכשרו אם היו כביצה טהורין אם לא נגע במשקה יתר מכביצה טמא כדתנן נמי התם ואם היה זב או זבה אפילו גרגר יחידי טמא במשא הזב וכן זב שחלב את העז כדתנן נמי התם דטפה ראשונה טמאה במשא זב דמטמא במשא כדילפינן בדוכתיה וכו'.