אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ב · הלכה יח

הלכה יז

כל אוכל שנטמא ואחר כך נפסל ונסרח מלאכול לכלב או יבש כחרש טהור אבל נפסל לאדם וראוי לכלב טמא כשהיה וכדתנן פרק ח' דטהרות כלל אמרו בטהרות כל המיוחד לאוכל אדם וכו' וכדפי' לעיל דשאני אוכלין שקבלו טומאה דלאפרוחי טומאה מיניהו בעיא שיפסלו מלאכול לכלב ולקבל טומאה כיון שנפסל מלאכול לאדם לא מקבל טומאה אפילו ראוי לכלב וכדאמר' לעיל. כל האוכלין שניטמאו אין להם טהרה במקוה כדתניא בתוספתא דטהרות פרק קמא ותניא בת"כ גבי כלי חרש ואותו תשבורו אותו אתה שובר לטהרתו ואי אתה שובר אוכלין לטהרתן אבל משקין יש להן טהרה על ידי השקה במקוה כדתנן פרק ב' דביצה דהוי כעין זריעה כדאשכחן נמי טהרה באוכלין ע"י זריעה דכיון דאשרוש כחיטי אחריני חשיבי וכדאמרי' בירושלמי פרק ה' דמעשרות דריבה תורה בטהרת זרעים כדכתיב על כל זרע זרוע אשר יזרע וגו' טהור הוא.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה