קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ט
קשות שנטעה בעציץ והגדילה אף על פי שיצאת חוץ לעציץ אינה מקבלת טומאה כדתנן פרק שני דעוקצין ומייתי לה ס"פ העור והרוטב דכיון דיצאה לחוץ שיונק מריח הארץ הויא כמחובר ומה שכתב הרב ז"ל אף ע"פ אפשר דה"ק אף על פי שיצאת לחוץ דוקא מה שיצא לחוץ הוא דאינו מקבל טומאה אבל מה שהגדילה בתוך העציץ מקבל טומאה וכ"ש כשגדלה לבד ולא יצא ממנה לחוץ שמקבל טומאה מה שגדל הואיל ולא יצא לחוץ ודוחק וכו' ועציץ נקוב הוי כארץ כדתנן התם בין להכשר בין לקבל טומאה וכדילפינן ס"פ המצניע מדכתיב על כל זרע זרוע אשר יזרע ריבתה התורה טהרה אצל זרעים כאשר יזרע משמע כדרך שאדם מוציא לזריעה למעוטי מחובר כל דהו להכי אהני זריעות יתירא ומיהו שאינו נקוב תלוש גמור הוא וכדי שורש קטן הוא דהוי נקוב דבבציר מהכי לא הוי ראוי להריח לחלוחית הקרקע וכדאמרינן ס"פ המצניע וכלי גללים כלי אדמה הוו כנקובין כיון שהשרשי' יכולין לבקוע בהן וכדתנן התם פרק ב' דעוקצין.