קרית ספר על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה א
אין איסור משום חמץ בפסח אלא חמשה מיני דגן אבל קטניות וכיוצא בהן אין בהם משום חמץ אפילו נתפחו הבצק שנתחמץ הרי אלו מותרות באכילה שאין זה חימוץ אלא סרחון וקרא לא אסר אלא חמץ. וכן מי פירות אפילו בחמשת מיני דגן אין מחמיצין אלא מסריחין ואית דיליף לה מדכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח חייבים על חימוצו כרת והא הואיל ואין אדם יוצא ידי חובתו דהוה ליה מצה עשירה ורחמנא אמר לחם עוני אין חייבים על חימוצו כרת והאי טעמא הוי פרכא ואסיקו משום דמי פירות אין מחמיצין וקרא לא אסר אלא מידי דמחמיץ ואם נתערב בהן מים כל שהוא הרי אלו מחמיצין. אם בשל דגן במים הרי זה חמץ גמור והוא שיתבקעו החטים דאדמבשל ליה אחמועי מחמע. אין קולין את הבצק שנילושה במים על המחבת בשמן דאדמבשל ליה אחמועי מחמע כיון שיש תערובת מים ואם הרתיח המים הרבה ואח"כ השליך לתוכן קמח מותר מפני שהוא מתבשל קודם שיבא לידי חימוץ. אם בלל שעורים ורפן עד כדי שאם הניחן על פי הביב שאופין עליו החלות יתבקעו הרי אלו אסורין דספק הוא אם באו לידי חימוץ והוי ספקא דאוריתא ובחטים עד שיתבקעו בתבשיל. דגן שנפל עליו דלף כל זמן שהוא טורד טיפה אחר טיפה אינו בא לידי חימוץ ומשיפסק אם נשתהא כשיעור הרי זה אסור.