קרית ספר על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה א
המזיק ממון חברו אפילו אנוס חייב כדכתיב ומכה בהמה ישלמנה לא חילק הכתוב בין שוגג למזיד כדתנן סוף פרק כיצד הרגל אדם מועד לעולם וגו'. וברשותו או ברשות אחר שאינו רשות הניזק פטור כשהוא בשוגג או באונס דהא דמרבי' שוגג כמזיד היינו ברשות הניזק דמסתמא חפציו בביתו הם. ושור שעלה על שורו ברשותו להרגו אם היה יכול לשמוט שורו ולא שמט אלא דחף העליון ומת חייב. וכן בא בקורתו או בנרו והזיק לחבית או לפשתן כשעמד הוא לנוח או כשעמד בעל החבית והפשתן הבא אחריו לתקן משאו חייב ואם הזהירו בין כך ובין כך חייב. הרץ שהזיק אפילו שלא בכוונה חייב מפני שהוא משנה כדאמרינן התם.