קרית ספר על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ד
קטן חגר או סומא או חרש אפילו באחת אינו חייב לחנכו אף על גב דמתרפא שם בעי ר' שמעון וכו' לא צריכא בחגר שיכול להתפשט וסומא שיכול להתפתח מקמי גידולו מאי מי אמרי' כיון דלכי הוי גדול מיחייב מדאוריתא גבי קטן נמי מיחייב בחינוך דמידי טעמא בקטן אלא כדי לחנכו דידע כשהוא גדול או דילמא כיון דגדול בהכי לא מיחייב גם קטן לא אמר אביי כל היכא דגדול מיחייב מדאוריתא קטן נמי מחנכינן ליה מדרבנן וכל היכא דגדול פטור מדאוריתא קטן נמי פטור מדרבנן. כל החייב בראיה חייב בחגיגה והפטור מן הראיה חייב בחגיגה וכולם חייבים בשמחה שם בברייתא דרבי יוסי הגלילי יש בשמחה מה שאין בשתיהן שהשמחה נוהגת באנשים ובנשים דכתי' ושמחת אתה וביתך מה שאין בשתיהן וחרש שוטה וקטן לאו בני חיובא נינהו ופטורין מכל מצות האמורות בתורה וערל וטמא אינם אוכלים בקדשים ואינם ראויים לביאה כדילפי' לעיל ואף על גב דכתב הרב ז"ל דפטור מן הראיה חייב בחגיגה לאו לאיתויי נשים דהא פטור נמי מחגיגה כדאמרינן אלא לאיתויי חגר וסומא וכולהו הני אחריני חוץ מחרש שוטה וקטן ולא קאמר נמי חוץ מן הנשים משום דקאי נמי האי חוץ אכולן חייבים בשמחה ונשים חייבות כדכתיב אתה וביתך וכדא'. מי שהיה חגר או סומא ביום טוב ראשון ונתרפא ביום טוב שני פטור מן הראיה ומן החגיגה כרבי יוחנן דאמר כולן תשלומין דראשון וכיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר רבי זירא על מתניתין דמי שלא חג וכו'. וכן אם נטמא בלילי י"ט הראשון שם פלוגתא דחזקיה ורבי יוחנן דחזקיה סבר גבי נזיר נטמא ביום שמיני שהוא ראוי להביא קרבנותיו מביא קרבן על הטומאה השני אבל נטמא בליל שמיני אינו מביא וכן לענין חגיגה נטמא ביום מביא ראייתו וחגיגתו בתוך ימי הרגל לכשיטהר נטמא בלילה אינו מביא דבליל שמיני לא חזי לקרבן אבל ביום כבר יצא בשעה הראויה להביא קרבן.