אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק א · הלכה ד

הלכה ב

מי שלא הקריב בי"ט הראשון עולת ראייתו ושלמי חגיגתו הרי זה משלימן בשאר ימות הרגל שם פ"ק מתני' מי שלא חג י"ט הראשון שלא הביא חגיגתו חוגג את כל הרגל וי"ט האחרון של חג ואע"ג דשמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא הוי תשלומין דראשון ובגמרא מנה"מ א"ר יוחנן משום רבי ישמעאל נאמר עצרת בשביעי של פסח בפרשת כל הבכור ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ונאמר עצרת בשמיני של חג מה עצרת דפסח תשלומין דראשון שהרי אינו חלוק משלפניו אף עצרת דשמיני של חג לתשלומין דיום ראשון של חג והאי ג"ש הוי מופנה דאיכא למיפרך מה לעצרת דפסח שכן אין חלוק משלפניו תאמר בעצרת דסוכות שחלוק משלפניו דהוי רגל בפני עצמו אלא ודאי מופנה דכל ג"ש מופנה למדין ואין משיבין דמכדי מאי עצרת עצור מעשיית מלאכה הא כתיב בההוא קרא גופיה לא תעשה כל מלאכה עצרת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה למה לי ש"מ לאפנויי ותנא מייתי לה מהכא וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים יכול יהא חוגג והולך כל שבעה בכל יום ויום ת"ל אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה א"כ למה נאמר שבעה לתשלומין ומנין בחג שאם לא חג י"ט הראשון שחוגג והולך את כל הרגל וי"ט האחרון ת"ל בחדש השביעי תחוגו אותו כל ימי חג האמור בחדש השביעי יכול יהא חוגג והולך את כל החדש אי זה יום שירצה לתשלומי החג אם לא הקריב בחג תלמוד לומר אותו בסיפיה דקרא דתרי אותו כתיבי ביה אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג חוצה לחג ובפ"ב על מתניתן דסמיכה גרסינן אר' אושעיה מנין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה דכתי' בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מקיש חג המצות לחג השבועות מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה כדכתבי' לעיל ר' יוחנן ותנא נמי דמייתי קרא דוחגותם אותו חג לה' האמור בסוכות הוא הדין לחג המצות שאף הוא שבעת ימים אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה ופשטא דמילתא משמע דהאי תשלומין דילפינן לכולהו רגלים היינו לשלמי חגיגה כדכתיב בקראי דילפינן מינייהו תשלומין לישנא דחגיגה אלא שהרב ז"ל פי' מתני' דמי שלא חג כלומר שלא הביא עולת ראיה ושלמי חגיגה ושמחה פשיטא דאית לה תשלומין דבתוספתא גרסינן בבריתא דרבי יוסי הגלילי יש בשמחה שאין בשתיהן שהשמחה יש לה תשלומין כל שבעה מה שאין בשתיהן ואנן לא גרסינן ליה בתלמודא כמו שכתבו התוספות דסבירא לן דגם באינך יש תשלומין ונראה טעמא דהני תלת מצות שנצטוו ברגל הן שוין לכל הדברים לבד ממה שפרט באחת מהן הכתוב מה שאין בשתיהן כדתני' ויש בכל חד מה שאין בשתיהן וכיון דמרבינן תשלומין לחגיגה מדכתיב וחגותם אותו וגו' ה"ה נמי לראיה ושמחה דכולהו מצות התלויין ברגל הן וכיון דאשכחי' תשלומין לחדא ה"ה נמי להנך אחריני כדאמר' ובהדיא תנן בסוכ' ההלל והשמחה שמנה דקרא דושמחת בחגך כולהו יומי משמע ולרבי יוחנן דיליף מג"ש דעצרת עצרת לכל הני תלת מצות דרגל הוא דיליף ג"ש.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה