קרית ספר על משנה תורה, הלכות דעות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה י
אזהרה ז שלא לענות יתום ואלמנה מפני שנפשם שפלה ורוחם נמוכה עד מאד ואפילו שהם בעלי עושר ואפילו אלמנותיו ויתומיו של מלך מוזהרים אנו עליהם שנאמר כל אלמנה ויתום לא תענון וא' עינוי מועט וא' עינוי מרובה שנאמר אם ענה תענה כל עינוי משמע ולא יענם לא במעשה ולא בדבור ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו וכל המקניטן או מכעיסן או הכאיב להן או רדה בהן או אבד ממונם הרי זה עובר בלא תעשה וזהו כשענם לצורך עצמו אבל ענה אותן כדי ללמדן תורה או אומנות או להוליכן בדרך ישרה מותר ואעפ"כ לא ינהג עמהן כדרך מנהג כל אדם אלא יעשה להם הפרש וינהלם בנחת אחד יתום מאב ואחד יתום מאם ועד אימתי נקרא יתום עד שלא יהא צריך לאדם גדול שיסמך עליו אלא יהיה עושה כל צרכי עצמו כשאר הגדולים, ולאו זה אין לוקין עליו אף בדבר שיש בו מעשה מפני שהתורה פירשה עונש לאו זה במה שאמרה וחרה אפי וגו':