קרית ספר על משנה תורה, הלכות גניבה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ח
נשבע השומר באמת שנגנב נפטר הגנב מן הכפל בהודאתו לשומר דהוי כבעלים דניחא להו לבעלים דתיקו בשמירתו כיון דגברא מהימנא הוא ואם בשקר טען סלקא בתיקו אם ההודאה לו הוי כהודאה לבעלים או דילמא לא ניחא ליה למריה דלהוי תו שומר עלה כרב טביומי דמתני הכי התם דף ק"ח לא רצה השומר לישבע ושילם ואחר כך הוכר הגנב והודה לבעלים וכפר לשומר ובאו עדים איבעיא לן אי נפטר גנב בהודאת בעלים דרמיא עליהו למעבד מילתא דטיבותא לשומר כי היכי דהוא עבד להו מילתא דטיבותא לשלומי או דילמא מצי אמר שומר לבעלים כיון דשקליתו לכו דמי אסתלקיתו וכו' תיקו כדמייתי התם דק"ח.