קרית ספר על משנה תורה, הלכות גניבה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה יא
גובין מן הגנב כשאר נזקין דכתיב בהו מיטב שדהו וכו' וכדאמ' פ"ק דף ה' כולן כאבות לשלם ממיטב מ"ט אתיא תחת נתינה ישלם כסף דבכולהו כתיב חד מהני לישני וילפינן ממזיק ובד' שומרים כתיב ישלם בתשלומי כפל ישלם שנים וקרן בכלל [כפל] ובתשלומי ד' וה' כתיב חמשה בקר ישלם וכו'. אם אין לגנב דבר נמכר בגניבתו כדכתיב אם אין לו ונמכר בגניבתו אם המצא תמצא בידו הגניבה וגו'. האיש נמכר בגניבתו לא האשה כדתנן בסוטה דף כ"ג ובגמרא מ"ט אמר קרא ונמכר בגניבתו בגניבתו ולא בגניבתה. ואינו נמכר אלא על הקרן כדתניא פ"ק דקידושין דף י"ח בגניבתו ולא בכפלו דאם אין לו ממה לשלם הכפל אינו נמכר. ואם אין הגנב שוה כנגד דמי הגניבה ימכר והשאר עליו חוב כדאיתא התם בגניבתו כיון שנמכר פעם אחד שוב אינו נמכר דאם אינו שוה כל גניבתו אינו נמכר בשביל חציה ולכשיוצא משום חציה וכן בגניבתו של זה נמכר פעם אחד ולא יותר אפילו על גניבה אחרת ובשני בני אדם גנב לאחד ונמכר וגנב לאחר חוזר ונמכר והיינו דאמר התם כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם לפי' הרב ז"ל בשני בני אדם חוזר ונמכר ובאדם אחד לא דלכל אחד שגנב קאמר קרא ונמכר בגניבתו פעם אחד לכל אחד כת"ק דבריתא דת"ר גניבו אלף ושוה ת"ק נמכר ול"ג לדעת הרב ז"ל וחוזר ונמכר ודרשינן נמי התם גניבו ת"ק ושוה אלף אינו נמכר כלל כדכתיב ונמכר בגניבתו דאינו נמכר אלא על גניבתו וממה ששוה יותר אינו בשביל גניבתו שאין כל דמיו מובלעים בגניבתו.