קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה ו
הכל כשרים לשליחות הגט בין קבלה בין הולכה או הבאה חוץ מה' חרש שוטה וקטן ונכרי ועבד. נכרי דלאו בר היתירא הוא דאין להם קידושין ואין גיטין נוהג בהם ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי לאחריני למיעבד שליחותא א"נ מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית. ועבד נמי לאו בתורת גיטין וקידושין הוא. חרש שוטה וקטן לאו בני דעה נינהו. וגבי כל שליחות דעלמא איש בעינן ולא קטן דכתיב ויקחו להם איש שה לבית אבות אחד לוקח לכולן. ואם קבל או הביא א' מאלו אינו גט. אבל הנשים והקרובים כשרים נשים כדאמרינן לעיל וקרובים נמי דהוו בתורת גיטין והם בני דעת ואפילו פסולים בעבירה מן התורה נמי כשרים לשליחות גט מן התורה בד"א כשנתקיים הגט בחותמיו שאין אנו צריכין לעדותו אבל אם לא נסמוך בו אלא על דברי פסול בעבירה מן התורה אינו גט דכיון דהוי רשע פסול לעדות כדילפינן לעיל ואם לא היו אלו הה' בני דעת או בתורת גיטין בשעת שליחות אע"פ שהיו בני דעת בשעת נתינת הגט ליד האשה הגט בטל דבעי' בני דעת בשעת נתינתן ליד האשה נמי ואם היו תחלתם וסופם בני דעת אע"פ שבאמצע לא היו הרי זה גט כשר.