אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ו · הלכה א

פרק ו

שליחות נפקא לן מדכתיב ושלחה ואיש זכר יכול ליעשות שליח לבעל להולכה כיון דאיתרבי שליחות מקרא ושלחה ודאי זכר רבי להולכה שכן בעל עליו להוליך גט לאשתו ובמידי דאיהו כשר שלוחיה נמי (איהו) כשר. ושליחות דידה נמי נפקא לן מדכתיב ושלחה קרי ביה ושלחה לא מפיק הא ואשה אחרת הויא שלוחה לחברתה לקבלה מאחר דרבי קרא שליחות לקבלה שכן היא עצמה שהיא אשה מקבלת גטה ולהכי דין שיקבל גט חברתה. ואיש נמי הוי שליח אשה לקבלה שכן אב ראוי לקבלה בגט בתו הקטנה שהתורה זכתה לו לקבל קידושיה כדילפינן לעיל מויצאה חנם אין כסף ולקבל גטה דכתיב ויצאה והיתה לאיש אחר איתקש יציאה להויה הילכך בשליחות אשה לקבלה איש נמי כשר. ומ[ד]שליחות דאשה ל"ש אשה ל"ש איש כדאמרינן שליחות איש נמי להולכה ל"ש איש ל"ש אשה מצי לשוויי שליח להולכה דשלח דמרבינן שליחות לבעל דומיא דושלחה דמרבינן שליחות לאשה ושליח סתם דאיש הוי שליח הולכה דומיא דידיה דמוליך גט לאשתו ושליח סתם נמי דידה הוי שליח קבלה דומיא דידה דמקבלת גטה. ומשהגיע גט לידו תתגרש כמו אם הגיע לידה. ונראה דמן התורה אינה צריכה לעשותו בעדים דומיא דשליח דידיה אלא כיון שיוצא הגט מתחת יד שליח קבלה נתגרשה כיציאתו מתחת ידה.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה