קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה א
זה שנאמר בתורה ונתן בידה אין ענין הכתוב אלא שיגיע הגט לה ואחד ידה או חיקה או חצרה או שלוחה שעשתה ידו כידה הכל א' הוא. ידה דכתיב בידה גגה חצרה וקרפיפה דכתיב ונתן מ"מ מדלא כתיב ובידה יתננו משמע לן נתינה כל דהו שליחה דכתיב ושלחה מביתו קרי ביה ושלחה לא מפיק הא מלמד שהאשה עושה שליח לקבל גיטה ואחד חצרה הקנויה לה או מושכרת או שאולה הא איכא נתינה כל דהו וחצרה משום ידה איתרבאי מה ידה בסמוכה אף חצרה בסמוכה הילכך סמוכה לחצרה בעיא דתיהוי בשעת נתינת הגט דומיא דידה א"כ אפילו בחצר המשתמרת בעיא סמוכה לה ואם לאו לא נתגרשה דחוב הוא לה שאין לה שאר כסות ועונה ואין חבין לאדם אלא בפניו דאין אדם יכול לעשות שליח לחוב חברו שלא מדעתו מדאיצטריך קרא לזכיה לאדם שלא בפניו דכתיב נשיא אחד נשיא אחד תקחו לנחול את הארץ והוו קטנים נמי בנוחלי הארץ וכיון דנחלת הארץ זכות להם היתה חלוקתם חלוקה משמע הא למה שהוא חוב גמור אין חבין לאדם שלא בפניו וחצרו נמי לאו בתורת שליחות מצי' לאיתויי דתתגרש שלא מדעתה הילכך בגט לא תרבויי אלא משום יד ומה ידה בסמוכה לה אף חצרה בסמוכה לה.