קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה יח
המקדש קטנה ע"י אביה וגרשה כשהיא קטנה אביה מקבל גיטה ומשהגיע גט ליד האב נתגרשה דאיתקש יציאה להוייה מה הוייה מיקדשה ע"י אביה כדילפינן לעיל אף יציאה מתגרשת ע"י אביה וכן נערה אלא שהיא עצמה מקבלת נמי גיטה כיון דאית לה יד דהא גדולה היא ואם היתה יתומה היא מהוה את עצמה והיא מקבלת גיטה וה"נ לא שנא דאע"ג דאיתקש יציאה להויה והויה אביה ולא היא כדאמרינן בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה אפ"ה קידושי' דמדעתה דבעינן דעת מקנה אביה ולא היא שהתורה זיכתה לו אבל גרושין שישנה בעל כרחה בין היא בין אביה דמה לנו לדעתו כי מקבל איהו נמי על כרחיה הוא ולכך נראה דהאי דאינה יכולה לעשות שליח לקבל גיטה מיד בעלה משום דשליח לא מהני אלא מדעת וכל דבעיא דעת זיכתה לו תורה לאב ולא לה כדאמרינן. קדשה אביה כשהיא קטנה ומת אם מבחנת בין גיטה לדבר אחר הרי זו מתגרשת משהגיע גט לידה דמשלחה ואינה חוזרת קרינא ביה ומתגרשת אפילו מקידושי תורה ואם לאו אינה מגורשת עד שתבחין ואם גרשה אינה מגורשה דכתיב ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת.