אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ב · הלכה יב

הלכה י

האומר כתבו גט לאשתי הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לו אבל אין נותנין לה עד שיאמר להם דבעיא ונתן ואם נתנו לה אינה מגורשת דהא לא נתן ולא צוה ליתן ובעיא ונתן. ובמסוכן או יוצא בקולר או בשיירא או מפרש בים יכתבו ויחתמו ויתנו לה שהדבר ידוע שלא נתכוון זה אלא שיכתבו ויחתמו ויתנו ואגב טירדי' לא פירשו והוי כמי שאמר תנו ושפיר קרינן ביה ונתן. בריא שאמר כתבו גט לאשתי וכתבו וחתמו ונתנו לה והרג עצמו או הפיל עצמו לים הרי זה גט כשר דהוכיח סופו על תחלתו שהיה דעתו כן לכך היה בהול ולא גמר דבריו וה"ל כמו שאמר תנו אבל עלה לגג והפילו הרוח אינו גט דהא לא היה בהול ולא אמר תנו ולא קרי' ביה ונתן. ספק אם הפיל עצמו או אם דחפתו הרוח הרי זה גט עד שיודע בודאי שדחפתו הרוח דכיון דעלה מיד אחר שאמר כתבו גט לאשתי להפיל עצמו הוא שעלה והוי בהול ולא גמר דבריו. וכן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי ופירש שמו ושמה הרי אלו יכתבו ויתנו לה והוא שידעו אותו שהוא אדם ואע"פ שהעלוהו ולא הכירוהו אם זהו שפי' שמו הרי זה גט כשר שבשעת הסכנה כותבים ונותנים אע"פ שלא אמר תנו כדאמר ואינם מכירין אותו וכן מי שנפלו לו מכות רעות שאי אפשר שיחיה מהן ואמר כתבו גט לאשתי כותבין ונותנין אע"פ שסופו למות כיון שעתה הוא חי.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה