קרית ספר על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ב
אמר לשנים כתבו וחתמו ותנו לאשתי הרי אלו כותבין וחותמים ונותנים לה והן שלוחיו ועידיו וקרינן שפיר וכתב ונתן בידה. וכן אמר לסופר כתוב גט לאשתי ואמר לעדים לחתום כותבין וחותמים ונותנים לו דקרינא ביה וכתב והוא מגרש בכל עת שירצה. וכותבין לו גט אע"פ שאין אשתו עמו דלא בעינן דעתה דביה תלה רחמנא. אמר לב' כתבו גט לאשתי וכתבו הם עצמם וחתמו הרי זה כשר דחתימ' הויא בכלל וכתב אבל אמרו הם לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו אע"פ שחזרו ונתנוהו לו לבעל ונתנו לאשתו בפני עדים הרי זה בטל שהרי כתבו מי שלא אמר הבעל לכותבו ולא קרינא ביה וכתב. אמר לב' או לג' אמרו לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו הוי גט כשר מדאוריתא דהא בצוויו נכתב וקרינן שפיר וכתב.