אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק יד

פרק יג

הלכה א

השמלה בכלל כל אבדת אחיך היתה ופרט הכתוב חמור להחזירו בסימני מרדעת דקרא יתירא הוא לדרשא אף על פי שאין לו סימן בגופו ופרט שור דאפילו לגיזת זנבו יחזיר וכ"ש גיזת זנב שה שלמה מה היא מיוחדת שיש לה סימנים וחזקתה שיש לה תובעין אף כל שיש לו סימנין הוא בחזקת שיש לו תובעין וחייב להחזיר אבל דבר שאין לו סימן או יש בה סימן ונתייאש או חזקה שנתיאש משעה שנפל כמוצא בים ובנהר וכדאמר' לעיל הוי של מוצאה.

הלכה ה

יאוש שלא ידעו הבעלים שנפל וכשידעו ודאי נתיאשו לא הוי יאוש אפילו בדבר שאין בה סימן. והנוטל קודם יאוש עובר על עשה וב' לאוין אף על פי שהחזירה אח"כ כיון שנטלה שלא להחזירה ואם אח"כ הוא שנתכוון לגוזלה אינו עובר אלא משום השב תשיב כל זמן שלא החזירה לא רצו ליטלה עד שידעו הבעלים שנפלה ונתיאשו עבר משום לא תוכל להתעלם לבד.

הלכה ח

ספק אם היא של אחד חייב להחזיר אפילו ראה שנפל מג':

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה