קרית ספר על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יג · הלכה א
הכרזת אבדה הוי מדאוריתא וכדמשמע ממתניתין דף כ"ו אף השמלה היתה בכלל כל אלה וכו' מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש לו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז כך היא הנוסחא בכל הספרים אלא שהרב ז"ל לקמן פרק י"ד כתב חייב להחזיר ואינו מחזיר אלא בסימנין מובהקין במדה ומשקל ומנין ומקום האבדה דסימנין דאוריתא כדאמר רבא דף כ"ח דכתיב והיה עמך עד דרוש אחיך אותו וכי תעלה על דעתך שיתננו לו קודם שידרשנו אלא דורשיהו אם הוא רמאי בסימנין דהכי משמע עד דרוש אחיך אותו עד דרשיך את אחיך והרמאי צריך עדים כדאמרינן דעדיפי מסימנין וסימנין יתן למי שנותן סימנין מובהקים יותר. כל זמן שהאבדה אצלו הוי כשומר שכר מפני שהוא עוסק במצוה ופטור מכמה מצות עשה ומפרוטה לעני כל זמן שהוא עוסק בשמירתה והוי שומר שכר ופטור מאונסין וחייב בגניבה ואבדה כדאמר'.