קרית ספר על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ו
המשתמש בבהמת חברו בגזל אינו חייב מן התורה לשלם שכר דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה וכיון דלא נפחתה פטור וכדאיתא התם דף צ"ו. וכן המשתמש בעבד חברו בשלא בטלו ממלאכה דניחא ליה לאיניש דלא ליסתריה עבדיה שלא ילמד דרך בטלה כדתנן התם ואם בטלו ממלאכה משלם לו כפועל ונראה דטעמא דבעבד משלם אם בטלו ובבהמה לא משלם ולא מפלגינן ביה אם בטלה או לא משום דעבד הוי טפי ברשות מריה מבהמה דאית ביה דעת והדר למריה ואי לאו משום דניחא ליה למריה דלא ליסתריה וכו' הוה חייב לשלם אפילו בשלא בטלו מה שאין כן בבהמה ולהכי קאמר בעבד לישנא דתוקף דלא חשיב גזל אלא שלפי שעה משתמש בו בתקפה שלא יברח ובבהמה נקט לשון גזל ומשום דבספינה צריך נמי תוקף רב להוציאה מיד בעלה נקט נמי לישנא דהתוקף אף על גב דהוי דינה כבהמה דאינו משלם אלא כשירד לה בתורת גזל וכדאמרינן התם. וכן הדר בחצר חברו שלא מדעתו נראה דאין חייב מן התורה אלא במה שחסר הבית כיון שלא ירד בה בתורת שכירות.