קרית ספר על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה י
ואין מברך ברכת מזון לאחרים אלא אם כן נהנה עמהם דכתיב ושבעת וברכת מי שהוא נהנה ושבע הוא שמברך ואם שמע ברכת מזון מן המברך ונתכוון לצאת יצא ידי חובתו אע"פ שלא ענה אמן שהרי הוא כאלו הוא עצמו ברך. וצריך שיהיה המברך חייב לברך מן התורה דאי לאו הכי לא יצא השומע דזה נהנה וזה מברך הוא כיון שאינו חייב המברך מדברי תורה אבל מדברי ר"י ז"ל נראה דכיון דמדאוריתא כל ישראל ערבים זה לזה דמפיק חד לחברי' אע"ג דלא אכל דבהר גריזים ובהר עיבל נעשו ערבים זה לזה.