אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ו · הלכה י

הלכה ח

לקוח או הניתן במתנה פטור מן מעשר בהמה משנה פרק מעשר בהמה ובגמרא אמר קרא בכור בניך תתן לי כן תעשה לצאנך ולשורך וגו' מה בניך אינו בלקוח וניתן במתנה דלא שייכא בהו אלא אצלו נולדו אף צאנך ובקרך אינו כלקוח ומתנה ואם אינו ענין לבכור דהא ליתיה בעשייה דמרחם קדוש אפילו לקוח ומתנה תנהו ענין למעשר בהמה דומיא דבנך דמשתעי בבכור אדם וכדאיתא התם. לפיכך השותפין שנשתתפו בבהמות פטורין מן המעשר וכן האחים שירשו טלאים שם ופרק קמא דחולין משנה האחין והשותפין שחייבים בקולבון פטורים ממעשר בהמה וכו' קנו מתפישת הבית חייבים ואם לאו פטורין ופי' הרב ז"ל בפי' המשנה דקנו מתפישת הבית היינו הממון המשותף בין האחים וכן שותפין שלקחו בהמות מממון השותפות חייבים במעשר בהמת אותם הנולדות אחר כך ואם לאו פטורין ר"ל שלא נולדו הבהמות האלו אחר השתוף רק נשתתפו בבהמות או ירשו מאביהם והם בשותפות וכ"ש אותם שקנו בשותפות דפטורין ממעשר בהמה ואין חייבים אלא הנולדות אחר כך כדאמ' ונראה לדעת הרב ז"ל דמשום לקוח נגעו בה דנשתתפו בבהמות כל טלה מהן הוי כמכור לחברו וכן האחים שירשו בהמות הוי כל טלה כמכור לאחיו כיון שיש לכולם חלק בו וכל שכן כשקנו שותפין או אחים מממון שביניהם דפטירי הני טלאים דקנו משום לקוח אבל הנולדים אחר כך בין כשנשתתפו בבהמות ונפלו להם בירושה בין שקנו אותם חייבים במעשר בהמה דהא אלו שנולדו לא הוו לקוחין ומפירוש רש"י ז"ל נראה דלאו משום לקוח הוא דפטירי ממעשר אחין ושותפין אלא משום דכל שותפות פוטר ממעשר בהמה כדילפינן התם בבריתא מדכתיב יהיה לך הזכרים לה' ולא של שותפות דמשמע המיוחד לך אתה נותן ולא של שותפות ולהכי פטורים ממעשר בהמה לעולם כל ימי שותפותם יכול אפילו קנו מתפיסת הבית תלמוד לומר יהיה מכל מקום דכאביהן דמו ולא הוו כשותפין כל שלא חלקו מעולם ואף על גב דהאי קרא בבכור כתיב אם אינו ענין לבכור דהא איתיה בשותפות דכתיב ובכורות בקרכם לשון רבים דמשמע דלשנים אומר בקרכם תנהו ענין למעשר בהמה והאי קנו דתנן היינו שנפלו להם טלאים בירושה לא שלקחום דאם כן פטירי משום לקוח אפילו הוי מתפיסת הבית וכדפי' רש"י ז"ל שם ולפירוש הרב ז"ל כיון דילפינן לעיל דלקוח פטור ממעשר בהמה לא הוה צריך האי קרא אחרינא כיון דמשום לקוח נגעו בה אלא לאשמועינן דשותפין נמי הוו כלקוח זה מזה כל שכן כשלקחו במעות השותפות והיינו יהיה לך ולא של שותפות כלומר דבשותפות נמי איכא משום לקוח מזה לזה אבל הנולדים אחר כך חייבים דכתיב יהיה מכל מקום דאף על גב דאחרים הוי לקוחין אינהו לאו לקוחין הוו ולרש"י ז"ל אפילו הנולדים פטורים כיון דהוו בשותפות דקרא למפטר שותפין אתא ואי נפלו להו בירושה דהיינו קנו בתפיסת הבית חייבים דכאביהן דמו כדכתיב יהיה מכל מקום ואיפשר נמי לדעתו דאפי' שותפים שנשתתפו בטלאים חייבים כל שלא חלקו דהוו כאחים שנפלו להם בירושה או איפשר דכיון דהשתא נשתתפו הוו כמוכרים זה לזה ופטורים משום לקוח. חלקו האחין והשותפין אחר שנולדו הבהמות ברשותן וחזרו ונשתתפו פטורין שם במשנה חייבין בקולבון ופטורין ממעשר בהמה לרש"י ז"ל משום שותפין ולרב ז"ל משום דלקוח פטור ובשעת שחלקו נעשו הכל לקוחין וכשנשתתפו נמי פטורין עד שילדו ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים שם פלוגתא דרב ענן ור"נ דאר"נ דאפי' חלקו גדיים כנגד גדיים ותישים כנגד תישים לא אמרי' ברירה זה הוא חלקו המגיעו אלא הוו כלקוחין ואפילו עשרה כנגד עשרה כר"י דפליג ארבי אלעזר ואמר אפילו י' כנגד עשרה לא אמרינן זהו חלקו המגיעו מתחלה ואזדא לטעמיה וכו'. חלקו בשותפין ולא חלקו בבהמה שם אמר רבי ירמיה פעמים שחייבים בקולבון ובמעשר בהמה שחלקו בכספים ולא חלקו בבהמה ופעמים שפטורים מזה ומזה שחלקו בבהמה ולא בכספים.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה