קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ג
המקבל בהמה מן הגוי להיות מטפל בה והוולדות ביניהם או נכרי שקבל מישראל כזה הרי אלו פטורים מן הבכורה שנאמר פטר רחם בישראל אבל לא באחרים ריש פרק א' ופרק ב' משנה דהואיל ויש לגוי חלק בו או באמו לא קרינא ביה כל בכור בישראל עד שיהיה הכל מישראל. המקבל צאן ברזל מן הגוים ששם לו גוי בהמתיו בדמים קצובים ולתת לו אותם דמים עד עשר שנים בין מתה בין הוזלו ואותן וולדות שיהו לשם עד אותו זמן שיהו ביניהם ולדות פטורין מן הבכורה כדתנן התם הוולדות של אותו צאן ברזל כשיגדלו ויבכרו נפטרו מן הבכורה וטעמא יהיב בגמרא דכיון דאי לא יהיב ליה זוזי לגוי תפיס בהמה ואי לא משכח בהמה תפיס ולדות אשתכח דשייכא יד גוי באמצע ולדי ולדות של צאן ברזל המגיעות לחלקו של ישראל כשיהו להן ולדות ינתנו בכורות לכהן דהיינו רביעית לצאן ברזל.