קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה טז
כל המומין הראוים לבא בידי אדם רועה נאמן לומר מאיליהם נפלו שם במשנה רועים ישראל נאמנים רועים כהנים אינם נאמנין ובגמרא רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר רועי ישראל בי כהנים נאמנים אפילו עומדים בבית הכהנים שהבכור שלהם דללגימא שישקר זה מפני שישחטוהו הכהן ויאכל אותו ממנו לא חיישינן רועה כהנים בי ישראל אין נאמנים מימר אמר כיון דטרחנא ביה לא שביק לדידי ויהבי לאחריני וה"ה כהן לכהן דחיישינן לגומלין וכו' וחד אמר וכו' וסבר ת"ק כרבי יהושע בן קפיסאי דאמר בכור בי כהן צריך שנים מן השוק להעיד עליו אבל כהנים שבביתו לא והיינו דקאמר ת"ק רועי כהנים בין בי ישראל בין בי כהנים אין נאמנים אבל כהנים דעלמא נאמנים אפילו בבכורות דכהנים דלא חיישינן לגומלין אלא ברועה כהן דקאי גבי ישראל או גבי כהן כדאמ' ואין אדם חוטא ולא לו אי ליתיה גביה אפילו בניו ובני ביתו כרשב"ג דאמר ר"נ דהלכתא כותי' אבל לא אשתו מפני שהיא כגופו שם אשתו כגופו דמיא. כהן נאמן על מום בכור שבידו לומר שמומחה התירו שם במשנה ובגמרא דלא חשידי לאכול קדשים בחוץ וכן נאמן לומר על בכור שבידו במומו נתנו לו ישראל שם מימרא דרב דכל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי דמתירא שמא ישאלו את בעליו ויאמרו תמים היה: