אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ב · הלכה ז

הלכה ו

המטיל מום בבכור קונסין אותו מדרבנן עד שיפול בו מום אחר מאיליו ואם מת לא קנסו בנו אחריו פרק כל פסולים המוקדשין במשנה כחכמים ובגמ' לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן. כל מום שנעשה לדעתו אסור לו לשחוט עליו. שם במשנה שמע הגוי שאמר אלו נפל בו מום הייתי שוחטו ועשה הגוי בו מום הרי זה שוחט עליו שם זה הכלל דשלא לדעתו מותר לאתויי מאי לאתויי מסיח לפי תומו וכל שהוא לדעת אסור לאותויי גרמה וגרמת מום נמי אסיר מדאוריתא דתניא התם כל מום לא יהיה בו אין לי אלא שלא יתן בו מום מנין שלא יביא דבלה ובצק ויניחנה על אזנו כדי שיבא הכלב ויטלנו ת"ל כל מום היה בכור רדפו ובעטו שם במשנה היה בכור איל מנגח ורדפו לאדם לנגחו ובעטו אדם לבכור ועשה בו מום הרי זה שוחטין עליו אמר רב פפא ל"ש אלא שבעט בשעת רדיפה אבל לאחר רדיפה לא פשיטא מהו דתימא צעריה הוא דמדכר דרדפו קמ"ל. והרב ז"ל כתב ואפילו בעט בו מפני שרדפו מקודם ישחט עליו ולא ידעתי מאין לו דהא אמר רב פפא ל"ש וכו' ואיפשר שמצא כתוב אמר רב פפא ואפילו בעטו אחר רדיפה דצעריה הוא דמדכר. אח"כ מצאתי באשר"י איכא דאמרי אמר רב פפא לא תימא בשעת רדיפה אין לאחר רדיפה לא אלא לאחר רדיפה נמי מ"ט צעריה הוא דמדכר הרמב"ם ז"ל פסק כלישנא בתרא ולא ידענא טעמא מאי דבשל תורה הוא ואיפשר דהיינו טעמא אף על גב דאיסור הטלת מום הוי מדאוריתא מה שאינו נאכל באותו מום הוי מדרבנן עכ"ל נראה שדלגו בדפוס התלמוד א"ד אמר רב פפא וכו'. קטנים וגוי שהטילו מום בבכור דרך שחוק לדעתם ישחט עליו ואם כדי להתירו לא ישחט שם במשנה במעשה דקסדור וכו' ובקטנים שקשרו זנבות טלאים וכו'.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה