קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ה
מצות בכור בהמה טהורה נוהגת בארץ ובחוצה לארץ דתנן בסוף פרק קמא דקדושין מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ וילפינן לה מקראי ובכורות אינן תלוין בארץ אלא בפטר רחם תלנהו רחמנא ואין מביאין אותו מחוצה לארץ כדתנן בתמורה פרק אלו קדשים ובאין מח"ל חוץ מן הבכור והמעשר שאם באו תמימים יקרבו וכו' ובגמרא ורמינהי בן אטוטוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו אמר רב חסדא הא רבי ישמעאל הא רבי עקיבא דתניא רבי עקיבא אומר יכול יעלה אדם בכור מחוצה לארץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה בכור ולהכי אם הביא לא יקרבו אלא יאכל במומו דלא ממעטינן ליה מאכילתו לפני ה' כדכתי' ואכלת לפני ה' וגו'. מצוה זו נוהגת בין בפני הבית בין שלא בפני הבית כמעשר דגן דאיתקש ליה כדאמר'. ואינה נוהגת במוקדשין כשהן בקדושתן קודם פדיון בין קדשי מזבח או בדק הבית כדתנן פרק ב' כל שקדם הקדש את מומן וכו' פטורין מן הבכורה וגבי מעשר בהמה תנן פרק בתרא דבכורות בחולין אבל לא במוקדשין ואמרינן בגמרא טעמא דיהיה קדש אמר רחמנא ולא שכבר קדוש הכי נמי הכא כתיב תקדש דמשמע ממילא ולא שכבר קדוש.