קרית ספר על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יב · הלכה יט
חמורו שלא בכרה וילדה שני זכרים נותן טלה לכהן דממה נפשך חד פטר את הרחם תחלה והוי בכור דאי איפשר לצמצם ואף על גב דקודם שיצא כולו יצא אחיו וחצץ בינו ובין הרחם וכתיב פטר כל רחם עד שיפטור הרחם אפילו הכי מין במינו הוא ומין במינו אינו חוצץ כדילפי' בעלמא ומהכא נמי איפשר דילפינן לה להא מילתא דמין במינו אינו חוצץ דכיון דבעינן פטירת כל רחם כדכתיב פטר כל רחם וקים להו לרבנן דאי איפשר לצמצם וקודם שיצא כולו יצא אחיו וחצץ משמע דמין במינו אינו חוצץ דאי חוצץ לא הוי פטר כל רחם כדאמר'. ילדה זכר ונקבה הוי ספיקא דאוריתא ומפריש טלה ואינו צריך ליתנו דהמוציא מחברו עליו הראיה. ובשתי חמוריו שלא בכרו אינו נותן אלא על הודאי ואינו צריך אפילו הפרשה כל שיש בו ספק ספקא דחד ספק הוא דאמרי' דהוי דאוריתא לא שתי ספקות. אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שתי זכרים והלוקח חמור מן הגוי ואין ידוע אם בכרה ואם לאו הוי ספיקא ומפריש טלה לעצמו כדאמ'.