קרית ספר על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז
הלכה א
שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור ואין באחת מהם שיעור ונשכו זו בזו אם יש קפיד' בעירובן פטורים מן החלה ואפילו אדם אחד ומין אחד אין מצטרפות ואם אין קפידא מצטרפות דהא ראויות להעשות עיסה אחת וכולל קמח חמשת המינין ועושה להם עיסה מצטרפות כדאמרינן לעיל.
הלכה ה
שתי עיסות שאין בכל אחד מהם כשיעור ועיסה שאינה חייבת בחלה באמצע נושכת בזו ובזו אינם מצטרפות שהרי דבר הפטור מן החלה מבדיל ביניהם ואם היתה עיסה שבאמצע מחוייבת בחלה אלא שכבר הורמה או היתה ראויה להתחייב בחלה או שהיה קפידא בעירובה עם האחרות הרי שתי העיסות שבצדדין מצטרפות לחלה דכיון דעיסה שבאמצע הויא ממין החיוב לא מפסקה בינייהו ואף על גב שהפרישו מהם קודם צירוף אם נצטרפו אחר כך חייבים להפריש והראשונות דפחות מכשיעור אינם כלום כדילפי'.
הלכה ח
עיסה שלא היתה לה שעת חובה כשהיו בעליה גוי ונתגייר והוסיף עד כשיעור חייבת שלא נדחית מעולם אבל פחותה מכשיעור של ישראל שהוסיף עליה עד כשיעור פטורה שהרי נדחית וגרע מעושה עיסתו קבין והשיבם או צירפם בסל דמיחייבי משום דראויות להעשות עיסה אחת אבל הכא דמעיקרא עשאה לחלק תו לא מיחייבא כשהשלימה לשיעור דהא היתה לה שעת חובה אלו לא עשאוה לחלק.
הלכה י
עיסת השותפין חייבת בחלה אבל שותפות גוי וחלקו והוסיף עד שהשלימה כשיעור של ישראל חייבת דלא היתה לה שעת חובה אפילו לא היה עושה לחלק ושל גוי פטורה דהוי כשעת חובה כיון שעשאה עם ישראל.
הלכה יא
נתן שאור שלא הורם חלתה לתוך עיסה שהורמה מפריש מעיסה אחרת עליה ועל השאור ואם אין לו נעשה כולה טבל ונראה דהיינו מדרבנן דמדאוריתא בטלה ברובא ואין צריך להפריש עליה הואיל ואין בה כשיעור: