קרית ספר על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה ג
כל המומין כלן בין שהיו בו מתחלת ברייתו בין שהיו בו אחר שנולד בין עוברין בין אינם עוברין הרי זה פסול עד שיעבורו דכתיב אשר בו מום אין לי אלא שנולד תמים ונעשה בעל מום היה בעל מום ממעי אמו מנין דשמא כיון דתחלת ברייתו כך הוא אין זה מום תלמוד לומר אשר יהיה בו מום שהיה בו מעולם מום קבוע כגון שבר רגל או שבר יד הכתובים בתורה מום עובר כגון גרב או ילפת הכתובין בתורה ולא המומין הכתובין בתורה בלבד הן שפסולין בכהנים אלא כל המומין הנראים בגוף דכתי' כל אשר בו מום דמשמע כל מום שהוא נראה בגופו והכתובין בתורה דוגמא הן.