קרית ספר על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה י
מצוה לקדש ממי הכיור כדכתיב ורחצו ממנו וגו' ואם קדש מאחד מכלי השרת הרי זה כשר דכתיב ירחצו מים יתירא לרבות כלי שרת דהא כתיב לעיל ורחצו וגו' בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ולא ליכתוב ירחצו דהא אורחצו דרישיה דקרא קאי אבל כלי החול אינם מקדשים דלא מצית אמרית דירחצו מרבי אפילו כלי חול דאינו טעון משיחה כמו הכיור וירחצו מרבה כלי שרת שטעונין משיחה כמותו וכנו אף על פי שנמשח עמו אינו מקדש דכתיב כיור נחשת וכנו נחשת לנחשת הקשיתיו ולא לדבר אחר דמדאיצטריך למיכתב נחשת גבי כנו זימנא אחריתי שמע מיניה למאי דדמי לכיור פריש בהדיא ולמאי דלא פריש לא דמייה. קדש בכלי שרת בחוץ או בכלי חול בפנים ועבד עבודתו פסולה דכלי שרת דאיתרבו דומיא דידיה איתרבו והרי הוקבע לו מקום בעזרה כדכתיב ונתת אותו בין אהל מועד דכתיב ורחצו אהרן ובניו ממנו דמשמע ממנו ולא בתוכו שיכניס ידיו ורגליו בתוכו וכן כלי שרת דאיתרבו דומיא דידיה ואף על גב דהאי ממנו אמרינן דאתא למעוטי כלי חול אפילו הכי נראה דממילא משמע ממנו ולא בתוכו דלמעוטי כלי חול לחוד הוה מצי למיכתב בו כתב ממנו למעוטי נמי ולא בתוכו ואם קדש בתוכו ועבד לא חלל נראה דטעמא דהאי ממנו גופיה לא אתא אלא למעט כלי שרת ומדשני ממעטינן נמי תוכו ולהכי לא הוי האי מיעוטא אלא לכתחלה אבל בדיעבד לא דממנו למעוטי כלי חול אתא כדאמ'.