קרית ספר על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה כא
אחד טמא שנכנס למקדש טהור או טהור שנכנס למקדש שיש בו טומאה חייבין כרת שזה ביאתו וטומאתו באין כאחד ואם נטמא אפילו במזיד ויצא מיד בקצרה פטור ואם שהה או יצא בארוכה או השתחוה ופניו להיכל חייב כרת ושיעורין הללו הלכה למשה מסיני הם למי שנטמא בתוך העזרה ויש כאן עשה דוישלחו מן המחנה וגו' שהרי נטמאו במחנה שכינה וצריכה לצאת ואם לא יצאו ושהו או דרך ארוכה או השתחוו חייבים שהרי הוא מטמא את המחנה אף על גב דטומאה שם וכתיב ולא יטמאו את מחניהם ושיעור שהיה הא אמרן שהיא הלכה למשה מסיני והיא כקריאת פסוק ויכרעו וגו' ויציאה דרך ארוכה אפילו פחות זמן מכדי קצרה חייב דדוקא גמירי ארוכה חייב דלא ניתנה לידחות אצלו שהיות כדי שיעור השתחויה הוי בעיא ולא איפשיטא הילכך הוי ספיקא דאוריתא ולחומרא: