קרית ספר על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה יב
וכל הטמא שנכנס למקדש במזיד ענוש כרת דכתיב ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו ואינו מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו דהזהיר וענש ע"י טומאה וחייב קרבן ע"י טומאה מה קרבן שחייב להלן ע"י טומאת מקדש וקדשיו אף עונש ואזהרה האמירה כאן ע"י טומאה בטומאת מקדש וקדשיו ואחרים אומרים עונו עונו לגזרה שוה מה עונו האמור גבי נותר כרת דכתיב ואוכליו עונו ישא וגו' ונכרתה וגו' אף עונו האמור כאן כרת ובשוגג מביא קרבן עולה ויורד כדכתיב או נפש אשר יגע בכל דבר טמא וגו' ואשם באכילת קדש או ביאת מקדש. ואין חייבים כרת או קרבן אלא מעזרת ישראל ולפנים דכתיב כי את מקדש ה' טמא ומשכן ומקדש חד הוא דאשכחן מקדש דאיקרי משכן דכתיב ונתתי משכני בתוככם כל הניתן בתוככם קרי משכן ואשכחן משכן דאיקרי מקדש דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו' ועל תוספת העזרה שנתקדשה קדוש גמור נמי חייב כדילפינן מככל אשר אני מראה אותך וגו' וכן תעשו לדורות.