קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יד · הלכה ח
המורדת שאומרת מאיס עלי או מצערנה ליה בשביל כך וכך אין כופין אותה שתבעל לו שאינה שבויה שתבעל למי שאינה רוצה דכמו דשארה וכסותה אם אינה רוצה להיות ניזונת מממונו אין כופין אותה כמו כן בעונה אי נמי עונתה קאמר קרא ולא עונה דמשמע דמדעתה הוא דאית לה עונת דזכותה הוא ולא זכותו. ואם הוא מורד שלא לבא עליה מפני ששונאה עובר בלא תעשה שנאמר לא יגרע שאם שנאה ישלחה דכתיב ושנאה האיש האחרון וכתב לה וגו' אבל לענותה אסור כדאמר. ולמה לא ילקה על לאו זה מפני שאין בו מעשה דכתיב אם לא תשמור לעשות וגו' כדאמר במצות יום טוב. ויש במצוה זו תקנות וסייגים מדברי סופרים סמוכים אלאו דלא תסור: