אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק טו · הלכה ד

הלכה א

כמה בנים יהיו לו ותתקיים מצוה זו בידו זכר ונקבה שנאמר זכר ונקבה בראם. היה הבן סריס או הבת אילונית לא קיים מצוה דכיון דאין מולידים כשימותו נשאר הזקן בלא בנים מה שאין כן במולידים. נולדו לו ומתו והניחו בנים הרי זה קיים מצות פריה ורביה דבני בנים הרי הם כבנים דכתיב מני מכיר ירדו מחוקקים וגו' ולא מצינו למימר מבני בניו אלא מבני בתו דהא כתיב קרא אחרינא יהודה מחוקקי ונפקו מחוקקים מחצרון שהוא מיהודה מבתו של מכיר דכתיב ואחר בא חצרון אלא בת מכיר וגו' אלמא בני בת כבניו במה דברים אמורים בשהיו בני הבנים זכר ונקבה מזכר ונקבה שהם שנים משנים הוא דאיכא לשבת יצרה אבל היו לו בן ובת ומתו אפי' הניח אחד מהן זכר ונקבה לא קיים מצות פריה ורביה דלשבת יצרה בעינן ופרו ורבו ומלאו את הארץ כתיב דהיינו כשהם חיים אבל מתו ואין לאחד מהם בן או בת הרי כאלו לא היה לו אלא אחד דלשבת יצרה בעינן והא ליכא. היו לו בנים בגיותו ונתגייר הוא והם הרי זה קיים מצוה דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו בני נח דכתיב ויאמר להם פרו ורבו ויש להם יחס דכתיב בלאדן בן בלאדן דאלמא בנים מיקרו אבל עבד שהוליד ונשתחרר לא קיים עד שיוליד דעבד אין לו יחוס דכתיב באליעזר עבד אברהם שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה