קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ג
המקדש בפירות שביעית מקודשת דאע"ג דלאכילה אמר רחמנא ולא לסחורה ולדבר אחר אפי' הכי אם מכר המקח קיים וכן אם קדש בדיעבד הוי קידושין. באפר פרה אדומה או במים שמלאן למי נדה מקודשת דאע"פ שאינו יכול ליטול שכר להזות ולקדש שהיא הכשר מצוה ורחמנא קאמר ראה למדתי אתכם מה אני בחנם אף אתם בחנם וזה שעשה המצוה בשכר עבר על דברי תורה דנוטל שכר לימד מצוה אפ"ה יכול ליטול שכר הבאת האפר ממקום למקום ומלוי מים שאינם הכשר המצוה והיא נהנת ממי שצריך להן מחמת טורח הבאתן ומילויין. המקדש בהקדש של בדק הבית מקודשת וישלם קרן וחומש להקדש ויביא אשם דכתיב נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' והביא את אשמו וגו' ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישיתו יוסף עליו ומדקאמר ישלם נראה דמתחלל כשמוציא מרשות גבוה והאי כיון שנתנו לאשה בקידושי הרי הוציאו מרשות גבוה ואם במזיד אינה מקודשת דהואיל ואינו חייב קרבן מעילה לא נתחלל ההקדש ולאו מידי דיכלה ליהנות יהב לה דלא אמרה תורה ישלם דמשמע דמתחלל וחייב קרבן אלא בשגגה במעשר שני בין שוגג בין מזיד אינה מקודשת דכתיב וכל מעשר הארץ מפרי הארץ לה' הוא לה' הוא ולא לקדש בו אשה.