קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ט
האומר לאשה הרי את מקודשת לי לחציי מקודשת. דאף על גב דאמר קרא איש ולא חצי איש הכי קאמר לה דאי בעינא למינסב אחריתי נסיבה. אבל אמר חצייך מקודשת לי אינה מקודשת דאשה אמר רחמנא ולא חצי אשה. וכן לי ולזה אינה מקודשת דאיש קאמר רחמנא ולא שני אנשים דכתיב אשר ישכב את אשת איש אשר ישכב את אשת רעהו וגו' ולא אסרה תורה בעל אשה להכי לא דרשינן אשה ולא שתי נשים. חצייך מקודשת לי בפרוטה או בחצי פרוטה וחצייך האח' בפרוטה או בחצי פרוטה מקודשת דהרי היא אשה שלימה. חצייך מקודשת לי היום בפרוטה וחצייך למחר בפרוטה וכן שני חציין בפרוטה הוי ספק מקודשת דדילמא פסקה למלתיה והוי חצי אשה או דילמא דכי קאמר לה לא נגמרו קידושין האידנא עד למחר והוי אשה שלימה וכן שני חצייך בפרוטה בחד זימנא קאמר לה והוי אשה שלימה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין דאשה קאמר רחמנא ולא חצי אשה דאף על גב דחצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה היו קידושין היינו משום דכשאמר אחר כך וחצייך בחצי פרוטה הוי אשה שלימה כבר אבל כשאמר שתי חצייך בפרוטה הוי ספק דדילמא כיון דאמר בבת אחת שני חצייך הרי היא לחצאין ואשה קאמר רחמנא ולא לחצאין. שתי בנותיך לשני בני בפרוטה ספק אי אזלינן בתר מקבל דהוי פרוטה או דילמא בתר דידהו והא ליכא פרוטה. בתך ופרתך או בתך וקרקעך ספק אי אמר בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה ולא מהני או דילמא בתך בפרוטה ופרתך במשיכה או קרקעך בחזקה.