קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ג
ואם קדש בשטר דילפי' מויצאה והיתה היקיש הויה ליציאה מה יציאה בשטר דכתיב וכתב לה ספר כריתות אף הויה בשטר כותב לה על הנייר או על החרס או על כל דבר שירצה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי דהבעל הוא שכותב השטר כמי שהוא שנותן הכסף דכתיב כי יקח איש וגו' אי נמי דילפינן מויצאה והיתה מה יציאה הוא כותב השטר אף הויה כן ובפני עדים הא אמרן לעיל דילפינן לכל דבר ערוה שאין פחות משנים מג"ש דדבר דבר ובשם הרמב"ן ז"ל אמרו דאם כתב בכתב ידו השטר ויוצא מתחת ידה אף על פי שאין עליו עדים מהני דכשהיא מוציאתו כאלו יש עדים בדבר דמי דהכי נמי אמר בגט מדאוריתא ואיתקש הויה ליציאה. כתבו שלא לדעת או שלא לשמה אף על פי שנתנה לה מדעתה ובפני עדים אינה מקודשת דאמר קרא ויצאה והיתה מה יציאה לשמה דכתיב וכתב לה לשמה אף הויה לשמה ולדעתה דכתיב נמי ויצאה והיתה מה יציאה בעינן דעת מקנה שהוא הבעל דכתיב וכתב אף הויה בעינן דעת מקנה דהיינו האשה שניקני' לבעל.