קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה י
הבן משיולד עד שיביא שתי שערות אחר י"ג שנה גמורות נקרא קטן ואפילו הביא שערות קודם הרי הם שומא. ואמרו מפני מה תינוקת בת י"ב ותינוק בן י"ג דכתיב ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה לשון בנין באשה מבאיש. ומי שהביא שתי שערות כשהוא בן י"ג שנה ויום אחד נקרא איש. לא הביא שתי שערות אפילו נראו בו סימני סריס הרי הוא קטן עד עשרים ואם נראה בו אחד מסימני סריס משלשים יום אחר השלמת י"ט שנה ולא היו לו שערות הרי הוא סריס ודינו דין הגדול לכל דבר. ואם הביא שתי שערות בזקן אף על פי שנראה בו אחד מסימני סריס הרי הוא בקטנותו עד שיראו לו כל סימני סריס או עד שיגיע לרוב שנותיו וכשהגיע לל"ה שנה ויום אחד הרי זה סריס בלא שום סימן. וסריס דאינו איש ראוי להוליד ילפינן מדכתיב אשר לא יקים את שם אחיו וזה אינו בר הקמת שם וכל אחד מאלו הסימנים מחזיקים אותו כסריס כשהגיע לשנת עשרים בשלשים יום ולא הביא שתי שערות למטה לבד אם הביא שתי שערות בזקן שצריך שיולדו לו כל סימני סריס לשיהיה סריס או שיגיע לרוב שנותיו כדפ' זהו סריס חמה. וכל זה ג"כ בכלל שיעורין הל"מ וכן כתב רש"י ז"ל בסוף יוצא דופן דשנת עשרים לענין שתי שערות לא כתיב בתורה אלא הלכתא היא. וסריס אדם שחתכו או נתקו או מיעכו גידיו או ביציו כשיהיה בן י"ג ויום אחד נקרא גדול שאינו מביא סימן לעולם בן שלשה עשר שנה ויום אחד ולמעלה שלא נבדק מלמטה ולא נראו בו אחד מסימני סריס אלא הוא ככל האנשים הרי זה בחזקת גדול דאזלינן בתר חזקה דיש לו שתי שערות.