קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה יד
אין אסור משום אתנן ומחיר אלא גופן שהוא דבר הראוי ליקרב על גבי המזבח אבל נתן לה מה שאינו ראוי ולקחה בו קרבן הרי זה כשר דכתיב לא תביא אתנן זונה וגו' אתנן גופיה הוא דאסיר ולא חילופיה ואפילו אתנן גופיה אם נשתנה כחטים שעשאם סולת כשר כיון שנשתנו דכתיב גם שניהם ולא שינוייהם ונראה דעיקר דרשא דהם היא הם ולא וולדותיהם דחטים ועשאם סולת כיון דחטים גופייהו לא חזו להקרבה פנים חדשות באו לכאן אבל טלה ונעשה איל אף על גב דנשתנה כיון דמעיקרא חזי להקרבה והשתא נמי חזי להקרבה לא הוי שינוי ואסור. נתן לה בהמת מוקדשין לא נאסרה למזבח ואפי' מנה אותם על פסחו לא נפסל שכבר זכה בהן גבוה משעה שהקדישן דכתיב לכל נדר להוציא את הנדור כבר והאי לא איצטריך אלא לפסחו דכתיב ואם ימעט הבית מהיות משה החייהו משה שימנה אחרים עמו על פסחו ויתנו לו מעות דהא אית ליה זכיה בגויה אבל מוקדשין אחרים דלית ליה זכיה בגוייהו לא איצטריך קרא דפשיטא דלאו ממוניה הוא ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכן כל דבר שאינו שלו לא פסלו אלא אם כן נתיאשו הבעלים דקנייה בייאוש ובעופות אף על פי שהן מוקדשין אתנן חל עליהם דהכי גמירי לה משום דעוף בא בנדר ונדבה.