אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק יח · הלכה א

פרק יח

אזהרת קיז שלא ישא כהן זונה דכתיב אשה זונה וחללה לא יקחו. ומפי השמועה למדו שהזונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל שהרי אינה בת קידושין ואפילו היא גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד הויא בכלל זונה דקרא לוקה עליה משום זונה לפי שבאת מן הגוים השטופים בזמה או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה בכל או שנבעלה לחלל אף על פי שמותרת להנשא לו כל שאין קידושין תופסין בה דהויא זונה בביאה בחייבי כריתות ילפינן לה מדכתיב באתנן זונה תועבת ה' וכתיב בהו בעריות כי כל אשר יעשה מכל התועבות מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהם הכא נמי עריות שאין קידושין תופסין בהם הויא זונה דילפינן ג"ש דתועבה כדאמרינן. ונדה אף על פי שהיא בכרת לא נעשה זונה שהרי אינה אסורה להנשא לו דהויה כתיב בה ותהי נדתה עליו וכיון דאין עושין חלל מנדה כדכתיב את אלה לא יקח מאלה אתה עושה חלל ואי אתה עושה חלל מנדה משמע דאין עושה אותה זונה דאי איתא דעושה אותה זונה הרי הולד חלל ממנה כיון שנולדה מפסולי כהונה כדאמרינן לקמן. וגויה דלקי עליה כהן משום זונה ילפינן מזונה ישראלית במה מצינו כדאמר לעיל אזהרת ק"ז ושאר חייבי לאוין ועשה דהויא זונה דמשוי לה זונה בבעילה ילפינן לה מדכתיב גבי תרומה ובת כהן כי תהיה לאיש זר וגו' כיון שנבעלה לפסול לה פסלה מן התרומה אשכחן כהנת לויה וישראלית מנ"ל מבת ובת דכוליה בת קרא יתרא הוא דהא כתיב לעיל מיניה וכהן כי יקנה נפש וגו' ויליד ביתו וגו' ומצי למכתב אבתריה וכי תהיה לאיש זר אשכחן לתרומה לכהונה מנ"ל שלא תנשא עוד לכהן משבא עליה פסול ק"ו מגרושה ומה גרושה שמותרת לאכול בתרומה אסורה לכהונה אלו שאסורות לאכול בתרומה כדילפינן אינו דין שפסולות לכהונה ואף על גב דאין מזהירין מן הדין לאוקמי בלאו גמור האי גילוי מילתא בעלמא הוא ולאו מילף מיניה ילפינן לאו לכהונה מתרומה דממילא כיון דאי פסלה לכהונה מתרומה היינו קדושת כהונה ולא מצית למימר נבעלה לפסול לה היינו חייבי כריתות אבל חייבי לאוין כיון דתפסי בהו קידושין לא פסלי דכי תהיה אמר רחמנ' הנך דאית בהו הויה מדאפקיה להך ביאה בלשון הויה ש"מ בבני קידושין משתעי קרא ואפילו הכי פסלי וחייבי כריתות אף על גב דלא נפקי מהאי קרא הא ילפינן לה לעיל וגוי ועבד אף על גב דלית בהו הויה פסלי מדכתיב ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לה אלמנות וגירושין אני קורא ושבה אל בית אביה וגו' יצאו גוי ועבד שאין להם אלמנות וגירושין דלא שייך בהו קידושין וגירושין כדילפינן להו בדוכתיה אשכחן כהנת לוייה וישראלית דפסלי לה גוי ועבד מנ"ל דכתיב בת ובת דכוליה ובת קרא יתירא הוא דהא כתיב בקרא לעיל מיניה ובת כהן ומצי למיכתיב אבתריה וכי תהיה אלמנה וגרושה וגו' וכיון דילפינן לפיסול תרומה כ"ש לכהונה כדילפינן לעיל בק"ו מגרושה וחללה אע"ג דמותר אפילו בכהנת פסול דכתיב בכ"ג ולא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא פוסל האלמנה בביאתו מן התרומה כדיליף לקמן אף זרעו נמי פוסל וכיון דלתרומה פוסל לכהונה נמי פוסל מק"ו דגרושה. והנרבעת לבהמה אף על פי שהיא בסקילה לא נעשית זונה שהרי לא נבעלה לאדם ואין זנות לבהמה כדילפינן מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב הא אתנן כלב שאמר לזונה הילך טלה זה והבעלי לכלבי ומחיר זנה שהחליף זונה בטלה מותרים ומדשרי אתנן כלב אלמא לאו זנות הוא. והבא על הפנויה נמי לא עשאה זונה אפילו היתה קדשה שהיא במלקות דהא לא נבעלה לפסול לה שאינה אסורה להנשא לו וגיורת ומשוחררת נמי אפילו פחותה מג' שנים ויום אחד הויא זונה ופסולה לכהן דהוי בכלל זונה דקרא כיון דבאת מן הגוים השטופים בזמה וילפינן נמי מקרא דיחזקאל כי אם בתולות מזרע בית ישראל דמשמע דמזרע בית ישראל בעינן ואי לא הוה גמיר לה יחזקאל דמדאוריתא אסירן לא הוה אסר להו. והאילונית מותרת לכהן ואע"פ שאינה יולדת אינה זונה דהא אינה פסולה לו הא למדת שאין היותה זונה תולה בבעילה של איסור שהרי נדה וקדשה ונבעלה לבהמה בעילת איסור הן ולא נעשית זונה ונשאת לחלל נבעלה בהתר ועושה אותה זונה ואין הדבר תלוי אלא בפגימה ומפי השמועה למדו שאינה פגומה אלא מאדם האסור לה או מחלל כדילפינן לעיל מקראי.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה